1. |
אוהב אנוכי להלך לבדי
05:08
|
|||
|
אוהב אנוכי להלך לבדי
ברחובות הגשמים למחצה,
עוד נושבים הרוחות מן הים האפור
הגלים נבלעים בעצמם.
והאור נעלם לו, שקט ועגום
נוכח עוד להקת-עננים
כשהלכתי ממך לא היתה כל סיבה
מלבד אהבת הנדודים.
אם אמשיך כך לנצח, ודאי לא אצלח
להשריש מקומי עלי-אדמות
וצינת-הליל תשוב בי לגעת
החושך יטמין את זרעו.
את האש והרעד איני מחליפה,
את דמי הסוער בשקיקת-הכשפים,
את המר והקושי מוטב לי לבלוע
כמו מים קרירים ושקופים.
המשך וחלוף הדקות בנקיפה,
משאירות נטפים על קירות פנימיים.
היתה אהבה אבל היא התחלפה
וכך החיים ממשיכים.
בקצב-לא-קצב, תנאים-לא-תנאים,
באושר, בעצב, במות-התאים,
בחום-עצמות בעירה מתרחשת
בסוף מצטחק אליי חופש בהיר.
|
||||
2. |
סימנים לגשם
03:44
|
|||
|
עוד לא הגעתי לעיקול וכבר
הלטחתי לעצור, אז מה,
זה לא אומר שאין לי נשימה,
אני יושב אצל האור, טיפה קריר,
כולם עוברים הם עסוקים נורא,
אני מביט בעניים, הם משתנים כמו הכול.
אני תולשת אהבות קצרות,
עלי-כותרת, מפזרת בכל העיר הזאת,
סימנים לגשם, סימנים לגשם.
צריך לזוז ולהגיע כבר,
גונבת עוד רמזור, תנועה ערה.
הכביש ממשיך באדישות שלו,
אבל הרוח ממולי עצרה ואז נתנה לי לעבור
וכבר הגעתי לנמל
את מחכה לי שם, אולי נאהב.
אני תולשת אהבות קצרות,
עלי-כותרת, מפזרת בכל העיר הזאת,
סימנים לגשם, סימנים לגשם.
|
||||
3. |
ביקור הגברת השחורה
03:25
|
|||
|
הבטחתי הלוך ונשנה שלא אתפגש בה,
גברתי השחורה הלוחשת מתוך מרחקים,
מתוק הוא שירה וצליליה,
לוטפים בגופי כמו גלים.
מאז שנפגשתי איתה עבר כבר שבוע,
מליון פרצופים נמחקו לי וגם אנשים,
הזמן נעלם, מלבדיה
לא נשארו לי שירים.
מתחת לעור מכרסם בי אותו געגוע,
כאב-הפרידה השתקע עמוק בבשר,
והיא בטוחה שאגיע,
אם לא היום, אז מחר.
|
||||
4. |
אלנבי שם זמני
03:11
|
|||
|
איך כל האמת נוזלת לי בין הידיים,
עבור בי כעת כמו ברק משמיים תכה,
אין זמן למהר הן החיים
ימשיכו בינתיים להתגלגל.
כל פרח נובל, אך נשמתי בוערת עדיין
כמו ים שסוער, עוד הגלים שוברים את השקט,
המוות עזבה, כנראה שאני נשארת
שם עירומה, קמה פתאום ומתלבשת.
אלנבי זוהר והזריחה מתגבשת כרגע מולי,
מישהו עובר ויורק בכיוון השני,
איך להאמין לאהבה האמצע הצער הזה
בתוך גוף מיודע אני די מטומטמת.
|
||||
5. |
יום שלישי
03:09
|
|||
|
משטרות מאלנבי לבלפור,
זה צורם באוזן בנשמה.
אל תתנו לי יד, אני לבד
ולא אכפת לי לא אכפת, אז מה.
הזמן עובר כאילו כלום,
עדיין זה נראה עקום,
כבר יום שלישי
עוד לא חתכתי ת'וורידים.
הגשם מכסה אותי
גם אם זה גשם-מלאכותי,
תראו אותי, תראו אותי.
בדממת העיר אני יושב,
יש לי כבר מניירות של מחשב.
הזמן זוחל כמו שיכור,
שנים שלא עבר בי אור,
כבר יום שלישי
ומתגבר בי ייאושי.
הכעס ממלא אותי
הרעל בנפשי,
אנ'לא חופשי, אנ'לא חופשי.
|
||||
6. |
נרקיס
02:50
|
|||
|
הרוח החל בדיוק כשעמדתי לצנוח,
רציתי לנשור כמו עלה מצמרת כסופה
לשמוע את שיר-הפרידה ולראות מלמטה,
בכנף צאלים תופסת שלכת-זהב.
שנים ארוכות התנקזו אל הרגע כנחל,
בהן ערוצי-כזבים יובלות-אין-מוצא,
לאן הנהר משתכשך כששוקע הרעל,
שאל בחיוך הנרקיס והביט בביצה.
ואל קו-המים חומקת איילת לנגוה,
בהרף-שפתיה תישק את הקרום הדקיק,
החושך מסתיר את אשר לא רצינו לדעת,
אחז את ראשו בחזקה ובכה הנרקיס.
אז אור-מכושף הציף את מפתח הרקיע,
שלכת-זהב אחזה בכנף צאלים.
הרוח התחיל בדיוק כשנגמר לי הכוח,
אחז את ראשו בחזקה וצחק הנרקיס.
|
||||
7. |
כמו שהאוויר אחרי הגשם
04:14
|
|||
|
כמו שהאוויר אחרי הגשם,
זהב השמש שט בחלקיקים,
טחב הגגות אחז והתפשט,
אולי הפעם כל זה יתנקה.
ציפור כחולת-גחון שוחה במלט,
היא לא רחוקה מהנחש.
השטף מתחדש להיות לעזר
לכל נפש שצריכה מקלט.
דוק של מקומות קדושים,
נוסך חלל בנטף ושיקופים,
עננים כבדים עומדים בשקט
ומתייפחים.
כמו שהנשימה אחרי הבכי,
כסף ירחי בנקבובים,
שחף-הריאות פורש כנפיים
ומתעופף בדרך הקנה.
קר והמרחב דליל כעצב,
שם למעלה עורו מיתרים,
כמו שהאוויר אחרי הגשם,
זהב השמש שט בחלקיקים.
דוק של מקומות קדושים,
נוסך חלל בנטף ושיקופים,
עננים כבדים עומדים בשקט
ומתייפחים.
|
||||
8. |
קו שתיים
03:03
|
|||
|
לאט לאט, תפתחי את הפה
ואז מיד זה יתחיל
והצליל יעלה בהיר, מתוק ומריר.
האוטובוס מלא כולם חושבים כבר על הבית,
את נדבקת לחלון להתקרב מעט לחורף שבחוץ,
כמה יפה, אין גשם אך החושך כחול ונוגה,
צמרות נרעדות בשיר, מתוק ומריר.
ימים חולפים מנגינה נשארת,
רק תדעי, אם את רוצה לרדת,
אין כאן הפסקות.
לאט לאט, תפתחי את הפה
ואז מיד זה יתחיל
והצליל יעלה בהיר, מתוק ומריר.
נמאס לך כבר לראות את כל היופי עם המצח לזכוכית,
השמיים פריכים שם בחוץ.
יש שקט וניחוח קלוש של סופה,
אבל כאן אין אפילו אוויר, מתוק ומריר.
ימים חולפים מנגינה נשארת,
רק תדעי, אם את רוצה לרדת,
אין כאן הפסקות.
|
||||
9. |
לעולם + תכלת
06:54
|
|||
|
לעולם לא אלך ממך כי את היחידה,
שרואה מה יושב אצלי בלב מבלי שאדע.
הברושים הנעים ברוח הם ממש כמותי,
רוטטים בעברך לשוח את נפשך איתי.
מה מסתתר במרחק שעובר ממני עד אלייך?
האור נושא את המבט.
כמו הים כך אהבתי, תגאה ואז תשכח,
לעולם לא אלך ממך ולא אתן גם לך.
מה מסתתר במרחק שעובר ממני עד אלייך?
האור נושא את המבט.
אם כבר הגעת אז תשבי רגע קט, תסתכלי לי בעיניים,
האור נושא את המבט.
---
שקט התפרש לפניי כמו למרגלות הר,
זמר-עננים התפשט עד לאן שאפשר.
טרם ימים שלווים והמלח עובר כבר באף,
רוח-מרחקים והקצף, סמיך ונצמד.
אז תהיי אבודה עם כנפיים יפות,
בשמלה השקופה מליל-הכלולות.
גם אם לפעמים קצת קשה לחכות,
דוק-הוויה כשריג על כתלי-מערות,
רק להושיט את היד.
אז תהיי מצפה לאוויר המתוק,
תפסעי יחפה כמעט עד הסוף.
תכלת מתעוף כמרבד-פרפרים ועוטף
ערוף מצטמרר, מחלפות מחליקות על כתף
ותיכף,
את תהיי עטופה בסדין הנכון
וזיעת-אהבה בחמסין הראשון
תהיה מרגיעה ולאט בפנייך.
|
||||
10. |
חפצים אחדים והלכתי
02:17
|
|||
|
בוהק על פני בניינים
ולפתע שמיכת-עננים,
לאיטו נעטף הרקיע,
כשוקע האור בתוכי, כי
לקחתי איתי
חפצים אחדים והלכתי.
זוהר חוזר למרומים,
גם הפילים מתקדמים,
בשיירת, בדמות אלכסון,
אהבה היא אסון שמנעתי,
ברב חכמתי,
חפצים אחדים והלכתי.
|
||||
If you like הגר רוה, you may also like:
Circus Of Desire
by Olivia Chaney
Spectral indie folk from this York singer/songwriter delivers songs wreathed in mystic beauty.
go to album
The Compartmentalization of Decay
by Kira McSpice
Eerie, gothy, and ominous, the new LP from Kira McSpice is spookily engaging.
go to album
Four indie-pop reflections on growth and loss from the Australian singer-songwriter, sustained by robust pianos and fervent vocals.
go to album
More folk-inflected confessionals on love, loss, and anxiety — plus a Kacey Musgraves cameo —from the Nashville indie pop auteur.
go to album
Beautiiful, stripped-back piano ballads that leave plenty of room for gorgeous, soaring vocals.
go to album
I Wish You Could See Yourself Right Now
by Gentle Organisms
The aptly named Gentle Organisms specialize in quietly radiant songs centered on tender melodies.
go to album
Juliana Hatfield Sings ELO
by Juliana Hatfield
It’s a match made in heaven: Juliana Hatfield tackles the classic ELO catalog on a road that leads to power pop bliss.
go to album
